בשנת 1993, יזמית בשם איו הנדיי קנדיי הוסיפה את יום האהבה השחור הלאומי בתאריך 13 בפברואר כדי לחגוג את הייחוד של אהבת השחורים בהיסטוריה, במורשת ובתרבות. יום זה משמש כהזדמנות להעמיק בהבנת הערכים והמשמעויות של אהבת השחורים, החוברת יחדיו בהיסטוריית המאבקים וההישגים שדרכם התפתחו זהויות וקהילות. חגיגות אלה מזמינות אותנו לחשוב על הדרך שבה אהבת השחורים מייצגת סגנון חיים של חיזוק, קהילה ושימור תרבותי בכל תחומי חיינו, במיוחד בזמנים מאתגרים כמו התקרבות למשבר כלכלי, מגפות עולמיות, אסונות טבע וחוסר יציבות פוליטית.
מבט על העולם כיום מראה שבכל אחד מאיתנו ישנם מאבקים, וכולנו יכולים למצוא נחמה ופוטנציאל לתחושת חיבור ואהבה, המהווים מקור עוצמה ליציבות ולשמחה.
בעת שיחה עם קולגה לבנה במהלך ארוחת צהריים, שוחחנו על מצב העולם, הלחצים בעבודה והשינויים שהדור הנוכחי עומד בפניו. במהלך השיחה חשבתי לספר לה על התרבות בה גדלתי וכמה המשפט הישן “הכפר כולו מחנך ילד” מקבל משמעות עמוקה עבורי גם כבוגר. אני מרגישה שאני מייצגת את ההיסטוריה והתרבות של קהילת השחורים, ואני שואבת חוסן ואהבה מכל אותן חוויות ייחודיות לוויה ולרקע שלי. כפי שמאי אנג’לו תיארה, “אני קיימת כמתנה לתוצאה של כל ביטויי האהבה הייחודיים לחוויית שחורה ותרבותי.”
בדיוק כפי שאני מביעה, “האני כיום הוא סמל לכל הפירושים של אהבה הייחודיים לחווייתי ולתרבותי השחורה.”
למרות שאני זכאית לאהוב ולהיות נאהבת על ידי גבר שחור שמייצג את רעיון האהבה השחורה, ההבנה של המושג הזה התפתחה והפכה לדרך חיים בפני עצמה. האהבה השחורה משודרת מתוך חוויות יומיומיות, כמו למשל בזמן שהייתי מכינה אוכל עם סבתי, שלימדה אותי על המטבח והמאכלים של מורשת גאניה שלי, חוויות שיכולות לעבור אלי כמתנה בכל פעם שאני מכינה ארוחה. גם הזכרונות שבהם אמי, שהייתה הורה חד־הורי, שטפה לי את הקרקפת, ייבשה את שיער מהודר ויצרה צמות יפות בשבתות, העמיקו את ההקשרים ואת ההרגשה של חיבור היסטורי ותרבותי.
הבגדים המפארים מבד קנטה בצבעים עזים, שבעבר לא רציתי ללבוש כי חשבתי שאולי אובחן כסקרן מדי, היום הם סימן לגאה ולביטחון עצמי. אותם בגדים ששהיתי עליהם כשהייתי ילדה, חיזקו בי את ההבנה שהזהות שלי חשובה ומכובדת, וכל זה בא לידי ביטוי בלבוש, באורח החיים ובאמונות.
אהבת השחורים כוללת צורות שונות של חיבור ואינטראקציה בין אנשים מקהילה שחורה — בין אם זה עם עצמם, עם משפחותיהם, החברים או הקהילה הרחבה. זוהי אהבה שמתבטאת בלכידות, בקשירת קשרים חמים, בשיתוף ידע ובעבודה משותפת להשגת מטרות משותפות. היא גם משקפת את הרצון להבטיח מרחב בטוח ומחבק עבור כל אחד ואחת בחברה, מתוך ההכרה שהעולם לעיתים קרובים אלינו ומסוכן.
אהבה היא תמיד כוח מרחיב וממריץ, המהווה מפני מחאה והתנגדות, ומביעה גבורה באכפתיות, בטיפוח ובהמשך קיומם של הקשרים בין אנשים שחורים. הביטויים הפומביים והבטאים החופשיים של אהבה זו מציגים את כוחן של תערובת של ערכים, תרבות והיסטוריה, הממזגים עמדות של קיבוץ, גאווה והשתייכות. ההתרמה של הערכים האלה וחיבור מחדש לתרבות שלנו, שהם לעיתים נעשו לראוותיים או שנדחו על ידי החברה, הופכים לחלק בלתי נפרד מחיים יומיים ומביאים שמחה, קבלה וחגיגה.
אהבת השחורים היא כוחה העוצמתי שמעבר למוסכמות הרומנטיות — היא דרך חיים שמייצגת את הערכים, המורשת והתרבות של קהילת השחורים. היא מזכירה לנו את עוצמתנו, את היכולת שלנו לשרוד ולהתפתח למרות הקשיים. עם חוגגים את יום אהבת השחורים וממשיכים לחגוג בכל ימות השנה, עלינו לזכור לשמר ולהעצים את אהבת השחורים בכל צורה שהיא.
זוהי אהבה שמסוגלת להאיר לנו את הדרך גם בזמנים מאתגרים, ומהווה עמוד תווך שמחזיק את הקהילה שלנו בחוזקה במשך דורות. היא משמש כסימן לתקווה ולגאווה, ומזכירה לכולנו שכוחנו טמון באחדות, באמונה וביכולת שלנו להתגבר על כל מכשול שבדרכנו.
לפני שתחזרו לשגרה, אל תפספסו את אפליקציות בריאות הנפש המומלצות שלנו לשיפור הקשר עם עצמכם ועם הזולת:
