בשנים האחרונות, פריס הילטון מנסה להשיב לידיה את הראייה הכללית על סיפור חייה, כשהיא מפרסמת לראשונה סרט דוקומנטרי בשנת 2020 בשם “This is Paris” ועתה מציגה את זיכרונותיה בספר הזיכרונות החדש שלה, Paris: The Memoir, שמתוכנן להתפרסם ב-14 במרץ. במסגרת זו, היא שוקלת לספר על חוויותיה הרבות ולחשוף סיפורים שלא היו ידועים קודם, אך רגע שמשך תשומת לב מיוחדת היה חקירת ההיסטוריה של הקלטת הסקס שהפכה לאירוע ציבורי בולט בשנות ה-2000, ועוררה תגובות רבות ומורכבות.
בתחילת הסיפור, הילטון הייתה צעירה בגיל 19 בלבד בעת שהקלטת הסקס הומלצה, כאשר הייתה מעורבת עם גבר מבוגר יותר בשם ריק סאלומון, שהיה בן 31 באותה תקופה. הילטון מצביעה על כך שהקלטת הסרט הייתה היא לא רצתה והייתה כפויה לעשות זאת, מתוך לחץ שדחף אותה לשמר את מערכת היחסים שלה. היא מספרת שבתחילה היא סירבה והביעה חוסר רצון, אך לבסוף הסכימה מתוך רצון להרגיש שלמה עם עצמה, ולחוש שהיא אישה שיודעת איך להרגיש בנוח עם גופה ועם עצמה.
היא מספרת שהבחור שהייתה איתו, ולא ציינה את שמו, המשיך ללחוץ עליה ולא ויתר, למרות שהבהירה שהיא אינה מעוניינת בהקלטה והפרטים. בסופו של דבר, היא הסכימה כדי להרגיש שהיא שולטת במצב, ושהיא אשה שמבינה את עצמה יותר.
פריס הילטון מציינת שהאיום שהגיע מהכוח שדחף אותה להקליט את עצמה, היה חזק מאוד, והיא מספרת שהחלה לשתות אלכוהול ולקחת תרופות כמו קוואהולודס כדי להתניע את עצמה להבין איך להתמודד עם הלחצים והמציאות המורכבת שנכפתה עליה. היא מזהירת מפני סיטואציות בהן יש לחץ ומניפולציה מצידו של מישהו אחר, וממליצה לפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך.
“אני הרגשתי שאני חייבת להוכיח משהו לעצמי ולו, ואז שתיתי כדי להשתחרר ולבצע את מה שנדרש”, היא מספרת.
חוויית ההכפפה הזו של צעירה מאוד, ולא פעם, חזרה אליה כשההקלטה נפלה באינטרנט ב-2003, וכאשר תכניות של סאלומון להעביר את ההקלטה באופן רשמי ללא הסכמתה, החזירו את כל הזיכרונות הקשים, התגובות ההמוניות והמגעיליות שהתרחשו באותן שנים מוקדמות של המאה ה-21 סביב נושאי מיניות, בושת ושיימינג.
היא מתארת את ההרגשה שחשה כשחזרה לראות את ההכרזה על הסרטון לראשונה, ואיך היא נאלצה לסגור את עיניה ולהתמודד עם תחושת בחילה, כאבווה על חוסר היכולת להאמין למה שקרה לה. התגובה שלה הייתה מיידית: ניסיון להתקשר לאקס שלה כדי לנסות להפסיק את הפצת ההקלטה, אך הוא טען כי הערך הכספי של הסרט עובר על כל שיקול אחר ומוטב שיסייע בהפצתו.
היא מציינת שבעצם ההפצה של ההקלטה הייתה שווה יותר מהפרטיות, הכבוד, העתיד והכיס שלה, והתגלה שאובדן הבושה והפגיעה שלא חשה לפני כן, השפילו ולחצו עליה רבות. עם השנים, היא מבינה טוב יותר את ההבנה התרבותית של תקופתה על שאלות של מין, יחסי כוח ומגנונים של ניצול צעירים שחשים תסכול, בלבול ופגיעות.
היא מבטיחה כי אם הייתה לה אפשרות לבחור באופן מודע ומבוסס הסכמה, הכול היה נראה אחרת: “אם זה היה משהו שאני בחרתי לעשות, הייתי לוקחת אחריות ומנצלת את זה, משווקת ומדגימה את כל הפרטים בלי שמץ בושה, וממשיכה בחיים ברגועה.”
אם אתה או מישהו שאתה מכיר נפגעו מהתעללות, איום, הטרדה, אלימות או פרסום מטריד של תכנים אינטימיים, ניתן לקבל עזרה. ישנם מוקדי סיוע מוכנים לתמוך ולסייע. לקבלת עזרה, ניתן להתקשר לקו הארצי לטיפול באלימות מינית ב-800-656-HOPE (4673), או לשוחח באונליין בכתובת online.rainn.org.
לפני שתצאו לדרך, כדאי לבדוק את האפליקציות הטיפוליות הטובות והזולות ביותר שאנחנו ממליצות עליהן ואשר תומכות בבריאות הנפש שלכם.
